חילאו נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על בסיס החומר הקיים בתיק ולאחר שסיכמו טענותיהם בעל פה.

כן הוסכם כי הסכום המקסימאלי שניתן יהיה לפסוק לא יעלה על סך של 20,000 ₪ כולל.

1.התובע, יליד 1947, נפגע בתאונת דרכים שארעה ב-8.5.03 (56 במועד התאונה, 65 היום).

2.בעת התאונה עבד כנהג אוטובוס באגד.

3.כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בבית החזה, צלעות, צוואר, גב עליון, כתף, רגליים וברך.

4.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע אושרה תקופת אי כושר בת 3 חודשים (מיום התאונה ועד ליום 11.8.03).

בהמשך נקבעו לו נכויות זמניות על פי המפורט להלן:

10% מיום 8.8.03 עד ליום 13.6.05 (שנה ו-10 חודשים).

14.5% מיום 14.6.05 ועד ליום 24.8.07 (שנתיים וחודשיים).

5.החל מיום 25.12.07 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 24% (20% בגין מגבלה בעמוד שדרה צווארי, ו-5% בגין פגיעה בעצם הבריח).

6.התובע נעדר מעבודתו למשך 3 חודשים (עד ליום 11/8/03).

לאחר מכן חזר לעבודה ליום מקוצר בן 4 שעות עד יום 31/10/03 (אם כי בין ה - 29/8/03 ועד ה - 14/9/03 נעדר מהעבודה).

מחודש 10/04 ועד 1/05 עבד יום עבודה מקוצר בן 6 שעות.

אין נתון ביחס לשעות העבודה מ-1/11/03 ועד 10/04, ומתלושי שכרו לשנת 2004 דומה כי עבד ללא מגבלה (שכן שכרו הממוצע לחודשים 1/04-11/04 היה 20,364 ₪ ברוטו ואילו שכרו הממוצע עובר לתאונה בחודשים 12/02 ועד 4/03 היה 21,221 ₪), אם כי העובדה כי מחודש 10/04 הוצג אישור המגביל ל-6 שעות עשויה ללמד כי גם קודם לכן הייתה הגבלה זו בתוקף.

ביום 1/2/05 פרש לגמלאות, וחודשים ספורים לאחר מכן שב לעבוד כנהג אוטובוס אצל הנתבעת אך כשכיר (קודם לכן עבד כחבר ובעל מניות).

7.ב"כ התובע עותר לפיצוי כולל בסכום של כ- 1,750,000 ש"ח על פי הפירוט כדלקמן:

הפסד השתכרות לעבר: 374,000 ש"ח.

הפסד בגין תנאים סוציאלים (63 ימי חופש וקרן גמלאות): 462,000 ₪ (בתחשיב המקורי חושב לפי 150,000 ₪ והועלה בסיכומי הצדדים ל-462,000 ₪).

הפסד השתכרות לעתיד: 776,000 ₪ (נטען כי ראוי לבסס החישוב עד גיל 70).